עורך דין משפחה - מיטל כסיף

הליך ישוב סכסוך, הינו הליך המתנהל על פי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה. החוק קובע כי בני זוג שנקלעו ביניהם סכסוך, חייבים לפתוח הליך בדרך של הגשת בקשה לישוב סכסוך שמוגשת לבית משפט לענייני משפחה. בהתאם קובע בית משפט לבני הזוג פגישה ביחידות הסיוע שליד בית המשפט בטרם מוגשות תביעות. המטרה של ההליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.

גירושין הנו הליך המתנהל בבית הדין הרבני לו הסכמות להסדיר גירושי בני זוג יהודים. לעומת זאת התרת נישואין הוא מעין הליך גירושין עבור זוגות המשתייכים לדתות שונות הנקראים גם זוגות “מעורבים” שאין באפשרותם להתגרש במדינת ישראל. זוגות “מעורבים” הינם זוגות נשואים כאשר אחד מבני הזוג הוא יהודי ובן הזוג השני בעל דת שונה.

לעומת זוגות ששניהם יהודים, זוגות "מעורבים" המעוניינים לסיים היחסים ביניהם לא יכולים לעשות זאת בהליך גירושין בבית הדין הרבני ולכן פתרון לכך נמצא בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין אשר קובע פרוצדורה מקבילה להליך הגירושין הנקראת “התרת נישואין”.

ככלל בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, קיימת חובה על בני זוג שנישאו לאשר הסכם ממון בבית המשפט או לחלופין בבית הדין הרבני על מנת שיהיה לו תוקף משפטי מחייב.  בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

במקרים חריגים יכול בית המשפט לסטות מן הכלל הקבוע בחוק ולתן להסכם תוקף משפטי מחייב להסכם ממון בדיעבד למרות שלא אושר בבית המשפט מלכתחילה למרות שלא אושר בעת חתימתו. 

אחת הדוגמאות למקרים חריגים כאלו הוא במצב בו הצדדים פעלו בהתאם להסכם הממון לאחר חתימתו לאורך תקופה ממושכת כאילו ההסכם בפועל אושר ע”י בית המשפט וקיבל תוקף משפטי ע”י מתן פסק דין ופעלו בתום לב.

הסכם לחיים משותפים הנו הסכם המסדיר יחסים בין בני זוג המעוניינים להגדיר את היחסים הזוגיים בין היתר בענייני הרכוש ביניהם במצב של פרידה ובמהלך חייהם המשותפים ואין ברצונם למסד את הקשר או שאין ביכולתם לעשות כן (אינם נשואים בהגדרת הזוגיות).

דוגמאות לזוגות הם בני זוג מאותו מין ובני זוג החיים שחיים תחת ידועים בציבור אשר לא מעוניינים או לא יכולים להתחתן (למשל: כהן וגרושה).

שינוי של הסכם הממון כולו או חלקו על ידי אחד מהצדדים בעוד הצד השני מתנגד, מצריך אישור מחדש ע"י בימ"ש או בית הדין שאישר ההסכם מלכתחילה, מה גם שמדובר בהליך מאוד לא פשוט בו על הצד המבקש ביטולו או שינויו להוכיח כי היה כשל בהסכמות הצדדים ולכן עמידה בהסכם יכולה להביא לחוסר צדק, או שמא היה פגם בהליך אישור ההסכם.

במידה וישנה הסכמה של בני הזוג לשנות תנאים מסוימים בהסכם ממון שאושר כבר בעבר ע”י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הדבר אפשרי וסבוך פחות. במקרה כזה יפנו הצדדים בכתב בבקשה בהסכמה ובה ינמקו ויפרטו מהם התנאים שהנכם מעוניינים לשנות. לאחר קבלת הבקשה, יבחן בית המשפט או בית הדין כי שינוי התנאים המתבקשים הינם בהסכמת הצדדים החתומים על ההסכם וכי מדובר בתנאים שלא מקפחים את מי מהצדדים.

לאחר בחינת התנאים ואישורם, יאשר בית המשפט או בית הדין את ההסכם ובו השינויים והוא אשר יחייב את הצדדים בעת מימושו, הוא מועד הפרידה.

ככלל, הסכם לחיים משותפים תקף משפטית מיד לאחר חתימת הצדדים עליו ואין צורך באישור ההסכם בבית המשפט על מנת לתת לו תוקף משפטי (להבדיל מהסכם ממון). יחד עם זאת, ניתן לאשר הסכם לחיים משותפים בבית המשפט לענייני משפחה או אצל נוטריון.

הליך האישור בבית המשפט או נוטריון מחזק את מעמדו המשפטי של ההסכם מכיוון שבעת פרידה יהיה קשה למי מבני הזוג לטעון כי לא הבין את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו ועל כן אין לכבדו. תפקידו של בית המשפט הוא לבדוק כי הצדדים הבינו את ההסכם וחתמו עליו בדעה צלולה ובידיעה כי במידה של פרידה הוא יהיה תקף.

ראשית כל, עלייך להיוועץ באופן בהול עם עורך דין משפחה המתמחה בתחום המעמד אישי, אשר ייתן לך יעוץ מידי וכולל, שמשמעותו פנייה למשטרה,  עתירה לבהמ"ש בבקשה למתן צו הגנה, וכן אותו עורך דין משפחה ישקול להגיש תביעות נוספות כגון; מזונות, משמורת רכוש- בהתאם לצורך ולנדרש.

הליך גישור מתבצע מחוץ לבית המשפט באווירה נעימה ויפה. בנוסף להרגשה הנעימה, מתבצע חסכון בזמן יקר ובמשאבים מיותרים. אין עוינות, רק הקשבה ותקשורת בין הצדדים. הליך גישור ממוקד עשוי להסתיים לאחר מס' מפגשים, זאת בניגוד להליכים הארוכים והמסורבלים בבית המשפט שלהם השלכות כלכליות כבדות על בני הזוג.

• אין חובה מהדין האישי על ידוע בציבור לשלם מזונות בגלל היותה ידועה ציבור. אבל, הפסיקה הכירה בתביעת מזונות אחרי הפרידה מהידוע בציבור. מערכת היחסים נובעת מיחסים חוזיים בין הצדדים המושתתים בדרך כלל על הסכם. מזונות ידוע ו/או ידועה בציבור הם מזונות שיקומיים שנועדו לאפשר לבן הזוג שפיתח תלות כלכלית בבן זוגו במקרה של פרידה לזכות במזונות שיקומיים בתקופת הסתגלות עד שנתיים

לפי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991,יכול בית דין לענייני משפחה או בית משפט השלום לתת צו האוסר על אדם לרוב בן משפחה או בן זוג:

1. להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה.
2. להטריד בן משפחה בכל דרך ובכל מקום.
3. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו.

המטרה בחוק היא להבטיח את שלומו ובטחונו של בן המשפחה. צו הגנה יכול להכיל דרישה לערובה או תנאים, הפרת הצו תאריך את תוקף צו ההגנה או תחלט את הערובה.

המונח של משמורת משותפת הוא ששני ההורים חולקים בזמני השהייה שלהם עם הילדים המשותפים. כאשר כל לכל אחד מההורים יש אחריות בכל הנוגע לטיפול בילדים וגידולים.

כדי שבית המשפט יפסוק על קיום משמורת משותפת צריך לעמוד בשני מבחנים:
1. מגורי ההורי בסמיכות אחד לשני.
2. קיום תקשורת סבירה בין ההורים.

צריך לזכור שבמקרים שיש משמורת משותפת הרווח הגדול הוא של הילדים אשר נהנים מקשר קרוב, יציב וקבוע עם כל אחד מההורים. התסכול היחידי שנוצר אצל ילדים במשמורת משותפת הוא שכיחת חפצים בבית אחד ההורים. ולכן חשוב שגם ההורים יקיימו ביניהם תקשורת טובה כדי שהילדים לא יפגעו בחלוקת הזמנים.

חד משמעית כן! הליך גירושין כזה יתקיים בבית הדין הרבני שבאיזור מגוריכם.