"צווי הגנה" או "צווים למניעת הטרדה מאיימת", הם צווים אשר מוסדרים בשני חוקים עיקריים במדינת ישראל. מדובר על צו אשר מעניקה המשטרה לרוב. אולם, הצוו אותו מעניקה המשטרה הוא צוו הרלוונטי לרוב לימים ספורים וכאשר יש צורך להאריך את הצוו המדובר, יש להגיע אל בית דין לענייני המשפחה או לבית המשפט שלום, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת.

מטרתו של צו ההרחקה הוא כמובן לאפשר לכל אדם שמוטרד, מאוים או מותקף, לחיות את החיים שלו בצורה נוחה, רגועה וטובה יותר, כאשר באמצעות צו זה האדם שמטריד אותו, מאיים עליו או אלים כלפיו, איננו מורשה להתקרב אליו ולעשות זאת. חשוב לזכור שצווי ההרחקה אינם דבר קבוע מכיוון שהם תמיד מוגבלים מבחינת זמנים ולכן, במידה ויש צורך בכך, חשוב לבקש צו מניעה קבוע במסגרת תביעה אזרחית.

במקרה של הליך גירושין, אשר בו בן הזוג מאיים על האישה או על הילדים באופן כלשהו, ניתן לבקש צו הרחקה מתוקף החוק השני המוסדר במדינת ישראל בנושא צווי הרחקה. חוק זה עוסק בכל מערכות היחסים שבין אנשים, לרבות בני משפחה. מדובר על חוק מניעת הטרדה מאיימת תשס"ב- 2001. על פי חוק זה, בית המשפט יתן צו הרחקה בכל מקרה שבו אדם נהג באיומים או באלימות נגד מבקש הצו. הטרדה איננה חייבת לבוא לידי ביטוי רק באלימות פיזית כי אם גם באלימות מילולית, שליחת מסרונים בכמות גדולה עם מסרים מאיימים בתוכם ועוד.

התוקף של צו הרחקה לרוב יעמוד על שלושה חודשים עד חצי שנה, כאשר ניתן להאריך את תוקפו לשנה מקסימום.

צו הרחקה ניתן על ידי בית משפט, כאשר ישנו חשש לסיכון של אחד מבני הזוג עקב התנהגות אלימה מצד בן זוגו. צווי הרחקה אוסרים על בן משפחה מסוים להיכנס לדירת המגורים של המשפחה.

אלימות היא תופעה קשה והרסנית, ששומעים עליה ועל תוצאותיה רבות באמצעי התקשורת. בכדי לעשות כל שניתן בכדי למגר אותה או יותר נכון בכדי למנוע מצבים טרגיים. המשפט הפלילי יסייע לכך על ידי מתן ענישה על התנהגות אלימה ואילו המשפט האזרחי מסייע על ידי הגנה על הקורבנות ובעת הצורך זה יבוא לידי ביטוי בהוצאה של צווי הרחקה.